איור שלושה פריימים מתוך 'הבלאדה על בארנבי'.

​

בכל עיר הוא משך המונים לאין-קץ,
והכל השתאו איך דילג וקיפץ,
בניתור של צרפת, בניתור של שמפיין,
בדילוג נוסח מץ, בקפיצה של לורן.

​

עיניו - תכול, הוא היה דק-גו,
אהבוהו בנות, הוא אותן אהב.
הוא חי לו שנים בחטאי-נאופים,
שותה במרזח, זוכה בקלפים.

​

ובבוקר הבא, בעמוד מוסתר,
צפה שם בברנבי אב-המנזר.
בראותו איך דילג וקיפץ לפניו,
הירהר: ״הברנש הוא קדוש וענו".